איזון בית-עבודה בעולם היפר-מחובר זו משימה בלתי אפשרית, כמעט. הנה כמה טיפים להצלחה

איזון בית-עבודה בעולם היפר-מחובר זו משימה בלתי אפשרית, כמעט. הנה כמה טיפים להצלחה

אין דרך קלה להגיד את זה:

כולנו מכורים לעבודה. או לפחות רובנו. אבל מחקרים חדשים בתחום, דרישות גוברות מצד דור ה X ודור ה Y, ומודעות לתועלות הרבות שבאיזון בית-עבודה הביאו ארגונים וממשלות ברחבי העולם לא רק לאפשר את האיזון הזה, אלא גם לעגן אותו בחקיקה ובתרבות הארגונית.

אז על מה בעצם מדובר, ואיך עושים את זה טוב יותר? כדאי לקרוא היטב, זה עשוי לשפר את החיים של העובדים שלכם ובהמשך גם להניב תוצאות טובות יותר בארגון.

המחויבות של כולנו לעבודה נראה שרק הולכת וגוברת, כפי שניכר בעיקר בתרבויות בהן העבודה תופסת חלק נכבד מחיי היומיום כגון ארה"ב, יפן וישראל, כמובן. אבל נראה שההתמכרות הזאת מביאה עימה תוצאות עגומות הן בבריאות העובדים, הן בחייהם האישיים, והן, תופתעו, בפרודוקטיביות בעבודה. אז גם בחברה שמקדשת את ערך המצוינות, העבודה הקשה והחתירה לתוצאות, יש מקום לאיזון טוב יותר בין שני הקצוות הללו, אבל אולי כדאי גם להכיר איך עושים את זה במדינות שונות בעולם כדי לקבל מושג על איך זה יכול להיראות.

בעולם ההיפר-מחובר שלנו, מאתגר מאוד להתנתק מהעבודה, במיוחד אם המעסיק אינו מכבד את שעות הפנאי של עובדיו. אולי זאת הסיבה לכך שכ- 75% מההורים העובדים מתמודדים עם מתח וחרדה כתוצאה מאיזון לא בריא בין בית לעבודה.

אך כמו שג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, טוען, "זה רק נדמה לנו שאם נישן פחות נספיק יותר - הפרודוקטיביות הזו היא אשליה כי בסופו של דבר, האיכות חשובה יותר מהכמות."

ומי אנחנו שנתווכח עם ג'ף בזוס; כנראה שיש משהו בדבריו.

הרבה יותר זה לא תמיד טוב יותר

לפחות כשמדובר בשעות עבודה. מחקרים רבים מראים ששעות עבודה אינן אינדיקציה ישירה לעלייה בפרוקודטיביות, להיפך - עבודה מאומצת יתר על המידה מובילה לשחיקה, לתסכול, לעייפות ולעתים קרובות לנטירת טינה כלפי המעסיק, במיוחד כשמדובר בדורות הצעירים יותר.

"כשאני שמח בעבודה, אני אבא ובן-זוג טוב יותר בבית, וכשאני שמח בבית אני מגיע לעבודה עם יותר אנרגיה, אני גם עובד טוב יותר, וגם קולגה טוב יותר."ג'ף בזוס.

כך גם נראה שחושבים בארגון ה- OECD אשר מדרג באופן שנתי את איזון הבית-עבודה במדינות ברחבי העולם. הנה כמה דוגמאות מעניינות לאיזון בית-עבודה בכמה מדינות:

  • בהולנד, השבוע כולל רק 30.3 שעות עבודה עם 20 ימי חופשה שנתית! וגם דמי לידה נדיבים במיוחד לשני ההורים.

  • ביפן מספר העובדים העובדים שעות נוספות הוא גבוה מממוצע ה- OECD. העובדים היפנים גם מקדישים פחות זמן לשינה, תזונה בריאה ובילוי בחיק המשפחה והחברים.

  • בבלגיה, לעובדים יש כ- 8.6 שעות בממוצע זמן חופשי ביום לעומת 7.4 שעות עבודה בממוצע. בנוסף, עובדים מקבלים חודש שלם לחופשה השנתית המסונכרנת עם זו של בתי הספר במדינה.

  • בצרפת חוקק חוק המכונה "הזכות להתנתק" ומאפשר לעובדים להתנתק באופן רשמי ממיילים שנשלחים אליהם מהמעסיק מחוץ לשעות העבודה (וזאת בנוסף ל- 9.3 שעות בממוצע ביום המוקדשות לזמן חופשי!)

  • בפינלנד תוכלו למצוא הפסקות צהריים הנמשכות עד לשעתיים!

  • ומה בישראל? כאן העובדים מקדישים את רוב היום לעבודה, ופחות שעות ביום מממוצע ה- OECD על דיאטה מאוזנת, שינה בריאה ופעילויות פנאי כגון בילוי בחיק המשפחה ועם חברים.

אז מה למדנו?

מסתבר ששעות עבודה מרובות לא רק שאינן תורמות להספק גדול יותר ולתוצאות טובות יותר, הן אף פוגעות באיכות העבודה, פוגעות בבריאות העובדים (כתוצאה מחוסר בשעות שינה, תזונה לא בריאה, לחץ וחרדה), גורמות לשיעמום ולשחיקה (גם לעובדים המסורים ביותר) ומקשות על העובדים לקיים חיים אישיים וחברתיים מחוץ למסגרת העבודה.

ועכשיו שכל זה ברור, איך אתם יכולים לאפשר איזון בית-עבודה טוב יותר עבור העובדים שלכם? התשובה הראשונה והפשוטה היא - צמרת המנהלים צריכה לשמש דוגמה אישית על מנת להנחיל תרבות ארגונית שתאפשר ואף תעודד איזון אצל כלל העובדים בארגון.

איך עושים את זה? הנה כמה טיפים שימושיים -

  1. לו"ז גמיש. הציעו ואפשרו לעובדים להשאיר מקום בלו"ז לשינויים ולהפסקות. לראות לו"ז מלא מהבוקר עד השנייה האחרונה במשרד (ובבית) לא משאיר מקום להפסקות.

  2. נסו להמעיט ככל שניתן את שליחת המיילים שלא בשעות העבודה. גם אם אינכם מתכוונים לכך, העובדים שלכם ככל הנראה יקראו את המיילים בשעות הפנאי, לכן נסו לשלוח אותם בשעות העבודה.

  3. אלא אם מדובר במקרים חריגים, נסו ככל שניתן לא לבקש או לרמוז מהעובדים לעבוד בזמן החופשה שלהם. כשקל לבקש ולעובדים קשה מאוד לסרב, התוצאה ידועה- אבא ואמא לא נכנסים עם הילדים למים או לגן המשחקים כי הם פשוט חייבים לענות על עוד מייל אחד אחרון. פתרון טוב לכך הוא הגדרה אוטומטית של מייל שייצא לכל השולחים המציין שהעובד בחופשה ומתי הוא חוזר לעבודה.

  4. הקפידו להדגיש בארגון את החשיבות של שינה טובה. אם יש צורך בכך, עזרו בהגמשת הלו"ז (כמפורט בסעיף הראשון) כדי שהעובדים יוכלו להגיע מעט מאוחר יותר לעבודה או לצאת מעט מוקדם יותר אחה"צ ולאפשר מספיק שעות חופשיות ביום על מנת שיוכלו לנוח. התוצאות של חוסר שינה הן דרמטיות לא רק על בריאות עובדיכם, אלא גם על הפרודוקטיביות בשעות העבודה שלהם.

  5. עודדו אימון גופני. אז בניגוד לפנטזיות של הדורות הצעירים, אינכם חייבים לספק חדר כושר בבנייני החברה, אבל בהחלט כדאי לעודד אימון גופני, אם בעזרת שוברי מתנה למנויים או באמצעות סדנאות אימון גופני בחברה וכדומה.

  6. שימו לב הסטארטאפים למיניהם - כן, תמיד נחמד לראות צנצנות שוקולדים וגלידות בפינת האוכל, אבל הנה טיפ שיעזור לכולם להישאר מרוכזים ולשמור על רמת הפרודוקטיביות והעירנות - פחות פחמימות = יותר ירקות ופירות. הכניסו פירות בצנצנות.

  7. ואחרון חביב, אך לא בסדר החשיבות - תמיד עודדו את העובדים לקחת הפסקות! כדאי לאכול צהריים בחוץ או בחדר האוכל, או אפילו לצאת לחצר הבניין. קצת אוויר לא יזיק, בחברת אנשים או אפילו לבד. העיקר - לא מול המחשב! ישנה חשיבות גדולה בהפסקה, גם אם זה מאריך מעט את יום העבודה.

אז קדימה, חזרו לעבודה אבל לא לשכוח - צהריים היום אוכלים בחוץ (נו, אז במזגן. העיקר לא מול המחשב)!

פתרונות העסקה למעסיקים גלובליים זה אנחנו! צריכים עזרה? אנחנו כאן.